טיסה מלאה

ולידנו יושב… דיוויד ברוזה.
זה יהיה בסדר אם נבקש ממנו לשיר קצת ״סיגליות״?

החלק הקל ביותר מאחורינו

עכשיו לחלק הפחות קל, ואז לחלק הקשה

יוצאים לדרך

הראיס מאד מתרגש, והקיסר מתחיל להבין.

רק עוד 24 שעות בערך של ״אבא, אבא, אבא, אבא,״ ואולי קצת ״אמא, איפה אבא?״ ואנחנו שם.

ארבע בבוקר לא נרדמת

לבד קשה לי ללכת לישון… NOT!

מקווה שהסיבה שהקיסר מעיר אותנו ברבע לחמש בבוקר זה מהתרגשות לקראת טיסה.

כן, זו בטח הסיבה. זה מה שאני אספר לעצמי כדי לנחם אותי. איזה פתי אני.

שמישהו יזכיר לי הבקשה שילדים זה שמחה… אבל אח״כ. עכשיו אני אנסה לחזור לישון.

יומולדת זה קמפינג, בריכה, אוכל, נינטנדו

בסופשבוע האחרון חגגנו לראיס יומולדת 8.

נסענו לקמפינג ב-Uvas Canyon עם חברים, ובלילה ראינו קצת ירח-על (ניסינו לצלם דרך הטלסקוֹפ של חברים, היה קצת קשה וזה מה יצא).

בישלנו ארוחות על מדורה, הקמנו אוהל ענקי, תלינו ערסל, עשינו טיול מפלים קצר, אכלנו מרשמלו… בקיצור ממש הכל (חוץ מלישון).

מצטערים, אבל אין תמונות. היה כ”כ כיף, ששכחנו לצלם (או שיכול להיות שהיינו עייפים מדי… תחליטו בעצמכם).

למחרת חזרנו עייפים אל תשושים הביתה, ובמקום לישון, הלכנו לבלות את אחה”צ בבריכה אצל חברים:

משתוללים בבריכה בבית הזמני של היניבים

ביום שני (תאריך היומולדת הרשמי) אספנו את הראיס והקיסר מבצפר/חוגים, העמסנו באוטו, ונסענו לארחות ערב (הפתיה) ב-Benihana, שבסופה הראיס קיבל מתנת יומולדת (לבקשתו) משחק Skylanders לנינטנדו:

קליק לתמונות נוספות

לשנייה אחת אי אפשר לעזוב אותך לבד עם הילדים

המקור: רדיט (חיפוּש קצר באינטרנט גילה שזו אנימציה של birdobxstudio… הנה היוטיוב שלהם)

אזעקת שווא

ד"ר בית

אתמול שלחו את הקיסר הביתה מהגן, "יש התפרצוּת של הפה והטלפיים," הם אמרו. "הבאנו מישהו שיבדוק את הילדים, ויש לו," הם אמרו. ואפילו הוסיפו "היינו צריכים לשלוח הביתה את כל הילדים פרט לשניים." צרת רבים? לא ניחם אותי בכלל.

הלך יום עבודה. סיימנו ישיבות, האצלנו סמכוּיוֹת, לקחנו מפתחות, וקבענו מיד תור לרופאה. במרפאה הרופאה בדקה את הידיים הקטנות של הראיס, ואת כפות הרגליים, הסתכלה לו בגרון עם פנס, וקבעה ש"אין לו כלום." כּ-מוּ-בן.

אבל הקיסר לא הסתפק בבדיקה כל כך שטחית. הוא הסתכל על הרופאה, הצביע על הצד של הראש שלו, וציווה בקול רם:

- "אוֹ-זן"!

אז הרופאה בדקה את האוזניים גם. צחקנו, ונרגענו.

שרפרף

לא תמיד “אין ידיים – אין עוגיות”.

http://vimeo.com/23095780

http://vimeo.com/23095780

יגוּאר

מכתב שהראיס כּתב להורים בבית הספר. אני הייתי מעדיף מזראטי או אולי בנטלי, אבל גם עם יגוּאר אפשר לחיות.

יום העצמאות

יום העצמאות, הזמנו חברים לעל-האש בגינה. קנינו קרח יבש (אפשר לקנות בכמעט כל סופרמרקט), והכנּוּ משקאות מעשנים למבוגרים ולילדים.

איזה כיף!