טיול לדרום

דצמבר 30, 2006

Morro Rockשמענו שהולך להיות אצלנו מזג אוויר גשום, ובדרום שמש, אז החלטנו להדרים. קמנו מוקדם בבוקר, הסתובבנו לצד השני והמשכנו לישון. לקראת הצהריים נכנסנו לאוטו ופתחנו בנסיעה דרומה על ה-101.

הגענו ל-Morro Bay לקראת שבע בערב של ה-24 בדצבר (חג המולד). אחרי שהתארגנו במלון, יצאנו לחפש מקום לאכול ארוחת ערב ב"עיר", מה שהוכיח להיות משימה כמעט בלתי אפשרית בגלל שבחג המולד הכל אבל ה-כ-ל (חוץ מ-Denny's שאפילו את זה לא היה שם) סגור. בסוף מצאנו את המסעדה היחידה שפתוחה בעיר. The Great American Fish Market. לא ממש Fish Market ובטח ובטח שלא Great. הדבר היחיד המעניין שיש ב-Morro Bay זה Morro Rock (בתמונה) שזה סלע ענקי שנשאר מפעילות געשית לפני מאות אלפי שנים. חוץ מזה אין שם כלום, אפילו ה-Donwtown שלהם קקה, וממש חבל כי למקום יש חוף ים מקסים עם פוטנציאל אדיר, אבל כנראה שהמקומיים לא ממש מתים על תיירים.

המשכנו דרומה, והגענו ל-San Luis Obispo, עיירה ממש ממש חמודה באמצע שום-מקום, עם Downton יפה שנחמד לטייל בו, קצת בתי קפה, חנויות, אווירהנעימה ומיסיון (כנסייה). בדרום קליפורניה יש 23 מיסיונים, מפני שפעם המסע לאורך החוף מ/אל מקסיקו היה אורך 23 ימים, וכל לילה היו חונים במיסיון אחר. ב-San Luis Obispo יש אחד המיסיונים שנשארו. לא ממש מרשים, אבל נחמד. אולי אם אתה נוצרי ודתי זה יותר מעניין. בכל אופן, אכלנו שם ארוחת בוקר בדיינר מעל נחל שזורם במרכז העיר, הסתובבנו ועשינו קצת קניות. בערב המשכנו דרומה, ועצרנו בעיירה "דנית" שנקראת Solvang. יש שם בתים בסגנון דני, מאפיות ובתי קפה, ובעיקר חנויות מתנות לתיירים, אבל זה מאד נחמד, באמת. טיילנו שם, חיפשנו לשתות קפה אבל לא מצאנו כי בשעה 5 כל המלצרים הולכים הביתה, מין מוזרות מקומית כזו שלא הצלחנו להבין. היה נחמד מאד, המשכנו לאוטו, ונסענו דרומה עד ל-Santa Barbara. אכלנו ארוחת ערב במסעדה סינית (שהייתה מצויינת, במיוחד ה-General's Chicken) ורומי פתח פורצ'ון קוקיס בסוף הארוחה. כששאלנו אותו מה כתוב בפתקים הוא אמר "Letter of the day".

למחרת אכלנו ארוחת בוקר ב-diner מאד נחמד קרוב למלון שלנו, והלכנו לטייל ברחובות של Santa Barbara. היתה רוח היסטרית. כל הזמן שטיילנו נפלו ענפים מראשי הדקלים, ופספסו במילימטרים אנשים שהלכו במדרכות. המדרכות רחבות והעיר מלאה בתי קפה עם מקומות בחוץ, ממש כמו בארץ (וכשאין הוריקנים, בטח אפילו אנשים יושבים בהם). בערב ראינו בחדשות שהיו הפסקות חשמל וסגרו כבישים בכל האיזור.

שקלנו להמשיך דרומהעד San Diego, אבל בסוף בערב חזרנו צפונה, עצרנו לראות את Madonna Motel, שזה מלון שיש בו איזה 100 חדרים, כל אחד בסגנון ייחודי. למשל יש את חדר ה"מערה", חדר מקסיקני, מערב-פרוע, רומנטי, וכו'. הנה רשימת (ותמונות) החדרים באתר של המוטל.

עצרנו לישון מחוץ ל-San Luis Obispo ואכלנו ארוחת ערב בעיר. למחרת נסענו צפונה על כביש מספר 1, ועצרנו ב"עיירה" (10 בתים, בעיקר חנויות) שנקראת Cambria על הכביש. דווקא נחמד מאד. שתינו קפה וטיילנו בחנויות (אפילו קנינו כמה שטויות) ואז המשכנו צפונה.רצינו לבקר ב-Hearst Castle, אבל הגענו לשם ב-11:00, הסיור הבא יצא ב-14:50 וארך שעה וארבעים דקות, אז החלטנו לוותר, כי רצינו לעשות את החלק היפה של כביש מס' 1.

המשכנו צפונה, ועצרנו לראות פילי ים (Elephant Seals) על הכביש קצת צפונית ל-San Simeon. היה מאד נחמד, והם עשו קולות "פפפפפפפט" כמו סוס זקן שנוהר, תוך-כדי חירחור, אבל מצחיק. מאד מצא חן בעייני רומי, ועכשיו הוא מדי פעם עושה קולות כאלה, ומחכה שישאלו אותו "מה, אתה כלב ים?".

אחרי ששבענו מכלבי הים, השעה היתה כבר אחת או שתיים בצהררים, רומי נרדם איך שנכנסנו לאוטו, והמשכנו על החלק היפה של כביש מס'1 צפונה, ועצרנו מדי פעם בנקודות תצפית להסתכל רגע. הגענו לגשר Bixby בדיוק עם השקיעה, ואז עמדנו בפקק מטורף בכניסה ל-Carmel. התקשרנו לחברים לקבל דיווחי תנועה מהאינטרנט, וחתכנו דרך כביש מספר 68 לעקוף את Monterey ולהגיע חזרה ל-101 .

עקפנו את הפקקים בהצלחה, הגענו חזרה הביתה ב-7:30 בערב, הורדנו את יוגי, והמשכנו לסיים את הטיול בארוחת ערב במסעדת Chef Chu.

במהלך הטיול קרו כמה ארועים היסטוריים: מתו James Brown ו-Gerald Ford יום אחרי יום, וביום שחזרנו הוציאו להורג את סדאם חסיין.

ולסיום, כמובן, לבקשות הקהל (החוזורת ונשנות ונשלשות וכן הלאה והלאה)
הנה התמונת מהטיול.

מודעות פרסומת

מדפיס כסף

דצמבר 26, 2006

נסענו לטיול ל- Santa Cruz, ורומי סיפר שהוא הולך לעבודה.
– "איפה אתה עובד?" שאלה אותו סבתא אסתי.
– בסאנטה קרוז.
– מה אתה עושה שם?
– עובד במכונות
– איזה מכונות?
– כסף.


תותח

דצמבר 26, 2006

שיחה בין רומי לדוד:
דוד: אני דוד דוד דוד התותח
רום: אתה no תותח
אז מי תותח?
גלית תותח.


לֶטֶר אוף דֶה דֶיי

דצמבר 23, 2006

רומי אוהב לראות רחוב סומסום. במיוחד הוא אוהב את הקטע עם Cookie Monster שמנסה להתאפק לא לאכול את ה-Letter of the Day, ותמיד תמיד לא מצליח ובסוף טורף אותה. זה מאד משעשע.

לפני כמה ימים אכלנו במסעדה סינית (Chef Chu, מומלץ מאד. אפילו ג'ורג' בוש, מרגרט ת'אצ'ר וג'ימי קארטר אכלו שם) וקבלהו fortune cookies בסוף הארוחה. רומי מאד אוהב את הפורצ'ן קוקיס,הוא פתח אותם, הוצא את הפתק, התחיל לקשקש עליו, ואמר "רומי אִיט לֶטֶר אוף דֶה דֶיי"


שמן רותח

דצמבר 19, 2006

שמן רותח

ביום שישי היינו אצל תומר וארונית, ואורנית הכינה ספינג' יחד עם ערן. כנראה שהשמן היה חם מדי, שהשמרים תפחו יותר מדי, שהכוכבים בשמיים נצנצו יותר מדי, או שמשהו היה קצת פחות או יותר מדי, כי באיזשהו שלב הספינג'ים עשו "פאף!" חזק ורועש, ערן ואורנית (שחטפו כל אחד שפריץ קטן של שמן רותח ליד ולסנתר) קפצו אחורה שני צעדים, ורומי – שעמד על כיסא לידי מעבר לדלפק (ברור שרחוק מהשמן הרותח, מה נראה לכם???) ועזר לי להסתכל בבישולים – פצח בבכי.

בהתחלה חשבתי שזה רק מהפחד, אבל אחרי חצי שניה שהבכי לא נגמר, שמתי לב שהוא צורח, לא בוכה. בלי לחשוב פעם אחת הרמתי אותו על הידיים, ורצתי לכיוון הכיור תוך שאני מנסה לרמוס כמה שפחות אנשים בדרך (מישן אקומפלישד) והתחלתי לשטוף לו את העיניים במים קרים.

מהר מאד הבכי פסק, ונרגענו (כמעט) כולם. נתנו לרומי שקית עם קרח לשים על העין (זה חנוכה, לא היו סטייקים). מכל הבלגאן, זה מה שנשאר היום:

העיניים של רומי

כמובן בעקבות כמות התשומי המוגברת שהופנתה לכיוון רומי, גיא התחיל להרגיש מחסור תשומי רגעי קל, ומיד נשכב על הריצפה והחל להתיח את ראשו בפרקט תוך שהוא אומר "כואב לי, גם אני רוצה קרח". רומי וגיא התחלקו שניהם בשקית הקרח, וכשהם סיימו, נתנו גם לערן ואורנית (שהיו פצועים קצת יותר רציני, אבל משום מה לא בכו כל כך).

ולספקנים שבכם, אם היה למישהו ספק, אז זה באמת עבר תוך 5 דקות, ורומי צוחק מחייך באופן קבוע כמעט בלתי הפסקה מאז (חוץ ממתי שהוא מתבכייון קצת, אבל אנחנו עובדים על להפסיק עם זה):

חיוך!


procaryote

דצמבר 14, 2006

היום רומי חזר מהגן עם סימן קטן מתחת לעין. כששאלתי אותו מה קרה, הוא סיפר לי ש"הם חשבו שאני כרית". כנראה שהם עשו ערימת ילדים או משהו דומה בגן, והוא קיבל מכה במהלך המשחק

ולמי שלא הבין את הכתורת, תיפסו את הביולוג(ית) הקרוב(ה) ביותר אליכם ובקשו מהם להסביר לכם על תאים פרוקרטיוטים ותאים אאוקריטוים. או פשוט קראו הסבר קטן כאן.


РАБОТА (ראבוטה)

דצמבר 14, 2006

אתמול קרן ורומי אספו אותי עם האוטו מהעבודה. איך שעברו את השלט של מרקורי רומי אמר "זה מרקורי, זה העבודה של אבא. את לא יודעת לעבוד פה. את יודעת לעבוד בקלונטק".


%d בלוגרים אהבו את זה: