ביום שבת האחרון (ה-31 בדצמבר, 2006) אכלנו ארוחת ערב ב-Ristorante Milano בסן-פרנסיסקו. סבתא אסתי לימדה את רומי להגיד "פרֶגו"ׁ(בבקשה באיטלקית) ו"גרָצֶיה" (תודה באיטלקית), והם עבדו על זה כל הארוחה: אסתי נתנה לרומי לטעום מהמנה שלה, רומי אמר "גרָצֶיה", ואסתי השיבה "פרֶגו", וכל פעם שהמלצר הביא לנו עוד מנות או מזג לנו עוד מים, רומי אמר לו גם "גרָצֶיה" היה מאד משעשע.
מה שקרה בסוף היה עוד יותר משעשע: כשסיימנו לאכול, התחלנו להתקפל ורצינו להזמין חשבון, אז רומי הסתובב וצעק למלצר "גרָאאאאציה, תביא חשבון!"
מודעות פרסומת