אבודים בטוקיו

ככה תרגמו את שם הסרט Lost in Translation בכיכובם של ביל מאריי וסקארלט ג'והנסן. הסיבה שאני מציין את זה היא שרציתי לדבר על תרגום, אבל תיכף נגיע לזה. לא ראיתי את Lost in Translation, אבל אני בטוח שמעבר לעובדה שהסרט מתרחש בבירת יפן, אין כל קשר בינו לבין תרגום שמו. זה מזכיר לי את הפאשלה שהיתה עם Under Siege (ב"כיכובו" של סטיבן סיגל) שתורגם ל"מצור ימי". הכל היה טוב ויפה, עד שיצא סרט ההמשך – Under Siege 2 – שמתרחש על רכבת. לא היתה ברירה, ונאלצו לתרגם את הסרט "תחת מצור 2", למרות שאף פעם לא היה "תחת מצור". תרגום הורס. ככה זה כשלא חושבים קדימה.

CatInTheHatאתם מכירים אותי, אני הראשון והאחרון (וגם זה שבאמצע) שטוען שתרגום הורס (ולא במובן המיני של המילה). אם יש ספר בלעז שמעניין אותי, אני מוכן אפילו ללמוד שפה חדשה כדי לקרוא אותו בשפת המקור במקום לקרוא גרסא מתורגמת. אפילו עשיתי את זה פעם אחת (כמעט). בדרך כלל אני או מוותר על הספר (הרציונליזציה: כמה כבר ספר יכול להיות מרגש), או פשוט מרים ידיים וקורא את התרגום. הנקודה היא שתרגום מוריד מהאיכות. לא סתם המציאו את הביטוי Lost In Translation (שאין לו מקבילה בעברית, מפני שבאופן מסורתי אנחנו נותים להימנע מאסימילציה של תרבות הגויים/מתיוונים ולכן לא היה צורך בביטוי כזה). לסיכום, תרגום גוֹרע. זה כלל.

התרגום של לאה גולדברג לספר "חתול תעלול" של ד"ר סוס הוא ללא צל של ספק דוגמא לַכלל שלכל כלל יש יוצא מן הכלל (לא קל בכלל, הכלל הנ"ל). יש לנו את הגרסא המקורית וגם המתורגמת של הספר ושתיהן נפלאות. אין מילים. רוצו לקנות ולקרוא.
הבנתי שגם התרגומים של "חתול תעלול חוזר" ושל "לא רעב ולא אוהב" אמורים להיות מצויינים, אבל אין לנו דרך לדעת כי יש לנו רק את הגרסאות המקוריות באנגלית (זה רמז לא דק בכלל לכל הסבים, סבתות, דודים, דודות, ושאר הפילנטרופים בקהל).

ולסיום, אם אנחנו משתעשעים, הנה אתר עם רשימת פנינים של שלטים שתורגמו לאנגלית באופן לא הכי מוצלח. למשל, בבאר בנורווגיה נמצא שלט בזו הלשון: "Ladies are requested not to have children in the bar". והנה אתר שמבקש מכם לכתוב משפט באנגלית, והוא מציג לכם אותו בחזרה באנגלית, אחרי שהעביר אותו תרגום אוטומטי דרך צרפתית, גרמנית, איטלקית, פורטוגזית, וספרדית.
אני ניסיתי "The cat in the hat" וקבלתי חזרה "The cat in the protection of the protection".

מודעות פרסומת

11 Responses to אבודים בטוקיו

  1. תומר הגיב:

    ואיך תרגמו את שם הסרט A Room with a View?

    זכרונות אהבה מפירנצה
    (התשובה היתה צריכה להיות במהופך, אבל אין לי פונט מהופך)

  2. שי פישר הגיב:

    הנה רשימת סרטים שתרגום שמותיהם עולה על המקור. מתוך האתר תרגומון.
    http://www.targumon.co.il/titlelist.asp?genre=a

  3. שחר הגיב:

    ראשית 'אבודים בטוקיו' הוא דווקא שם מוצלח מאוד לסרט, ויש קשר הדוק בינו לבין המתרחש בסרט.
    שנית, כנגד האמירות כבדות המשקל שהעלית אפשר להביא גם אמירה, שאיני זוכר את מקורה, של איש ספר אנגלי, שאמר פעם שהוא מקנא בדוברי לשונות אחרות שמקבלים בכל דור שייקספיר חדש, בעוד דוברי האנגלית יישארו לנצח עם אותה גירסה מקורית.
    ולסיום, רבים יכולים להרשות לעצמם לקרוא במקור ספרים באנגלית, חלק גדול יכול להרשות לעצמו לקרוא רוסית, חלקים קטנים בהרבה יכולים לקרוא מגוון של שפות אחרות. אבל בהרבה מקרים ההנאה לנו תהיה פגומה, ודאי אם מדובר בשפה שלמדנו לצורך הקריאה. מתרגמים טובים הם אמנם נדירים, אבל כך גם ספרים טובים, כאשר מתרגם טוב וספר טוב נפגשים הרווח הוא כלו שלנו הקוראים, קריאה של ספר היא יכולה להיות משימה מורכבת, היא מניחה לא אחת הכרות עמוקה עם השפה ועם התרבות שבה נכתב הספר, מתרגם טוב יכול לגשר עבורנו על חלק ניכר מהפערים, וליצור חווית קריאה שלמה שהכרות שטחית עם השפה לעולם לא תספק.

  4. אלעד יאיר הגיב:

    הסרט השני של סטיבן סיגל נקרא "תחת מצור (מצור ימי 2)" ולא "תחת מצור 2"

  5. פול הגיב:

    הקטע עם Under Siege יותר מצחיק: כשהגיע מספר 2, המודעות הראשונות זעקו: מצור ימי 2, והפעם ברכבת!

  6. דודלי הגיב:

    שוב אני זועק בקול ואין עונה:
    מי אליו האנשים האילו??? ולמה לעזאזל כלכך איכפת להם מתרגום של ספרים? או, מהשם המקורי של תחת מצור 2 (או לא 2)?
    לסיכום אני יכול להוסיף למה שאמר שחר ( אין לי מושג מי זה) שכאשר ספר טוב ובמאי טוב נפגשים אז באמת נוצרת הנאה צרופה של שעה וחצי שעתיים ומי שטוען שזה לא אותו דבר אם לא קוראים אז שיקרא את התרגום תוך כדי…

  7. חן הגיב:

    שיחה בין שני עכברים שנפגשים לארוחת ערב במחסן הסרטים של יוניברסל סטיודיוס:
    – מה אתה אוכל?
    – אני אוכל את חלף עם הרוח.
    – נו, איך זה?
    – הספר היה יותר טוב.

  8. אורן צור הגיב:

    שייקספיר תורגם פעם ליידיש. על הכריכה נכתב פרטייטש אונד פאר-בעסר (משהו כזה) כלומר "מתורגם ומשופר".
    תרגומי שייקספיר של שלונסקי, לאה גולדברג וגם דן אלמגור הם מעולים. הבעיה היא שבד"כ המתרגם גרוע.
    ואבודים בטוקיו הוא דווקא שם מצויין לסרט.

  9. בהחלט יש לזה ביטוי בעברית: אבד בתרגום. זה לא ביטוי רב משמעי במיוחד, יש לו רק משמעות אחת: משהו שאבד במעבר משפה אחת לשנייה – הקשר, רפרנס, משחק מילים, כוונה.

    גם אני צוחק עד היום על "אבודים בטוקיו", כי משהו אבד בתרגום כשתירגמו את השם "אבד בתרגום". אבל צודקים כמה מהמגיבים פה שטוענים ש"אבודים בטוקיו" הוא שם טוב ומתאים לסרט (כדאי לראות אותו לפני שפוסקים דעה). עם זאת, ל-Lost in translation יש משמעות נוספת שלא עוברת בשם העברי, וזה נכון.

    התרגום משנה. אמת, לרוב הוא גורע, אבל לפעמים, כשהמתרגם טוב במיוחד (כמו למשל בתרגומים של אהרן אמיר וישראלית+שפירא ל"פו הדוב"), הוא לא גורע אלא אפילו מוסיף. אם צריך להוסיף או לא? זה כבר ויכוח אחר.

  10. איילה הגיב:

    כן ליאור גם אני חשבתי על זה ולא הייה לי נעים להגיב .. אבל הי מי כל אלו !??!?!?!

    מה קרה על תגובות שנונות קצת עקיצות , …
    הבלוג יוצא משליטה

  11. תומר הגיב:

    הבעייה עם אבודים בטוקיו היא שהאקספוזיציה ברומן ריאליסטיים ונטורליסטי זה לוקה בחסר. הדמויות לא עגולות ותאורי הנוף לא משתלבים בצורה קוהורנטית עם דמות הגיבור הטרגי. טוקיו מסמלת למעשה את ילדותו המלנכוליות של הגיבור ואת יחסיו המורכבים עם הוריו ועם הסביבה שדחתה אותו.
    וזה בלי אפילו שראיתי את הסרט… 🙄

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: