טיטניק

binkyאתמול בבוקר התעוררנו לשמע יללה מקפיאת-דם שבקעה מהכיוון של השירותים של רומי. מסתבר שהוא התעורר, הלך לעשות פיפי ונפל לו המוצץ לאסלה. ברור שאפשר היה פשוט לשטוף במים רותחים ולהמשיך כאילו לא קרה כלום, אבל קרן בחיים לא היתה נותנת לזה לקרות ("החיידקים של השירותים הם רעים במיוחד. זה לא כמו קריוס ובקטוס – אי אפשר לשטוף אותם"). אז קפצתי על המעורא בתור ההזדמנות פז לגמילה. אמרנו לרומי שעכשיו הוא ילד גדול, בוגר, אחראי, מנומס, מוכשר… וכו' וכו' וכו', והסברנו לו שאין יותר מוצץ. אחרי קצת בכי התחילה פעולת ההשלמה עם המצב, ואנחנו התחלנו להכין את עצמנו ליום (ולילה!) של בכי מפרך, שלשמחתנו הרבה (ביותר ביותר) לא התממש. רומי לקח את זה ממש טוב. חוץ מקצת התייפחות "אני… רוצה… מוצץ" מינורית כשהלכנו לישון (אחרי שבילינו את היום בעיר הגדולה, תמונות יוּעלו לאתר בהמשך) עבר ממש בשלום. הלילה עבר בלי בכי ובלי התעוררות אחת אפילו, והבוקר הוא התעורר מעמצמו, נכנס כולו חיוכים לחדר שלנו, ניגש לצד שלי של המיטה והעיר אותי בהכרזה "הייתי ילד טוב, קמתי לבד ולא בכיתי".

אני צופה צ'ופר בעתיד של ילד אחד נחמד.

מודעות פרסומת

One Response to טיטניק

  1. דודלי הגיב:

    איזה מלך!!!
    עוד כמה שנים הוא יגמל גם מכם…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: