ערב גיבורי על

superdog_small.jpgאתמול הלכנו לעשות טריק-אור-טריט עם חברים. אחרי הגן מיהרנו הביתה, רומי לבש בהתרגשות את תחפושת Dash שלו, ויוגי היה סופר-כלב. צוות גיבורי על היה לנו, וזה כנראה עבד טוב כי כל הערב לא ראינו אפילו פשע אחד. נפגשנו עם חברים, הילדים התרגשו כולם לראות ולהראות את התחפושות, ואחרי קצת התלהבות וצחוקים עטנו על רחובות העיר לנסות את מזלנו באיסוף כמה שיותר סוכריות וממתקים.

בהתחלה עבדנו במתכונת של מתקפת בזק, כל הילדים ניגשו ביחד ודפקו בדלתות, אבל די מהר הבנו שזה ילך יותר טוב ויותר מהר אם נתפצל וניגש לדלתות בקבוצות יחיד קטנות יותר. לקח דלת או שתיים עד שרומי התרגל לפרוטוקול של לצעוק "טריק אור טריט" כשפותחים לו את הדלת ורק אחר כך לקחת שוקולד, אבל ברגע שזה נקלט זה עבד יופי.

לאט לאט התחילו חלק מהילדים לפרוש, עד שבסוף נשארנו רק אנחנו. רומי התעקש להתמיד במשימה עד ש"נמלא את ה-bucket שלי עד הסוף". בשלב מסוים החלו להיות ניכרים סימנו העייפות, אבל הדבקות במטרה היתה בשיאה. החלטנו שיוגי ואני נלך להביא את האוטו, ובינתיים הם יסיימו את הרחוב.

לקח לי קצת זמן להגיע חזרה לאוטו, כי כל שני מטר עצרו אותנו מתלהבים מהתחפושת של יוגי, במיוחד ילדים שהתחפשו גם לסופרמן. כל מי שבא מולנו על המדרכה צחקק או העיר הערה. קצת מציק שבערך כל אדם שני שעברנו אמר (רובם באנגלית) "תראו, בלודוג צרפתי מחופש לסופרמן, איזה חמוד!". נו בחייכם, את עיוורים? מחופש לסופרמן בטח, אבל בלודוג? ועוד צרפתי? גוועלד!

בסוף הגעתי חזרה לזירת החניה של האוטו, ונסעתי חזרה תוך כדי סלאלום זהיר בין תחפושות לאסוף את מלקטי הממתקים. הגענו חזרה הביתה בסביבות שמונה ורבע ושמנו ארוחת ערב בתוך הילד והכלב. קרן ורומי היו שניהם ממוטטים לגמרי, אז וויתרנו על אמבטיה, ועברנו ישר לצחצוח שיניים, אינהלציה, סיפור ולישון. תוך כדי שאני מקריא לרומי את "האריה הרעמתן והג'ירפה גם" הרגשתי שהרצפה רועדת, ממש כמו כשהמייבש כביסה מגיע לשלב הסחיטה, אבל המכונת כביסה לא עבדה באותו רגע, אז הייתי בטוח זה עוד רעידת אדמה. כבר התחלתי לדמיין לי בראש איך אני תופס את רומי וקרן ולמפות אפשרויות ודרכי מילוט, אבל אחרי כמה שניות זה נפסק. מאד שמחתי שסוף סוף אני זה ששם לב לרעידה, אבל מאוחר יותר בדקתי באינטרנט וראיתי שלא היתה שום רעידת אדמה באותו רגע. כנראה שזה באמת היה המייבש, אבל של השכנים.

קצת לפני תשע נרשמה הירדמות. בזמן האחרון אנחנו מנסיםלהשכיב את רומי לישון בסביבות שמונה וחצי, אבל איכשהו תמיד יוצא שהוא הולך לישון יותר לקראת תשע או (חס וחלילה!) תשע וחצי. בסופשבוע זה לא כל כך משנה, כי לא צריך לקום מוקדם למחרת בבוקר, וגם רומי כבר יודע לתת לנו לישון עוד קצת (יוגי לא תמיד), אבל במהלך השבוע צריך ממש לעקור אותו מהמיטה בשבע בבוקר (אנחנו קמים 20 דקות קודם) וזה קצת קשה. ואם רומי קם עייף אז הוא קצת מתבכיין שהוא לא רוצה ללכת לגן. כמו היום למשל, הדבר היחיד שהחדיר בו מוטיבציה היתה ההבטחה שאחרי הגן מתחפשים ועושים טריק אור טריט.

c1.jpg

מודעות פרסומת

3 Responses to ערב גיבורי על

  1. תומר הגיב:

    לא הבנתי מהתמונה למה קרן התחפשה…

  2. חן הגיב:

    זה לא קרן, זה אני. התחפשתי לקרן.

  3. efyska הגיב:

    הכלב שלכם מהממממםםם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: