עשרים שנה של שחור (וצהוב, כחול ומג'נטה)

פברואר 28, 2008

hp חוגגת 20 שנה למדפסת הזרקת הדיו, שהושקה לראשונה ב-1988, כש"בון ג'ובי וגאנז אנד רוזס שלטו בגלי האתר… ורק חברות-ענק וארגוּנים גדולים יכלו להרשות לעצמם מדפסות". הרבה בלוגים של טכנולוגיה דוגמת engadget מציינים את השמחה של hp בכותרות זוהרות כגון "hp מציינת שני עשורים של שוד לאור-יום".

deskjet20.jpg

זה די משעשע, ואני יכול אפילו להעיד עד כמה שזה נכון. לא רק ששודדים לקוחות לאור יום, אלא גם את עצמנו. לאחרונה היה לי הכבוד לתהות מדוע לא מחליפים את הטוֹנֵר שנגמר במדפסת הלייזר הצבעונית. בדיעבד הסתבר שהמדפסות שבאיזור שלנו הן חלק מהרכישה של מרקוּרי, לא נתמכוֹת ע"י צוות IT, ולכן נצטרך לרכוש קסטות של טוֹנר במחיר מלא מהחנוּת (חלילה לא ישירות מ-hp ובטח ובטח שלא בהנחה). זה הכל הולך לשורה התחתונה בדו"ח הרווחים. אחרי הכל, 150,000 עובדים הם קהל יעד לא רע להוסיף לסה"כ ההכנסות בסוף הרבעון.
להגנתם של אייץ' פי, יש לציין שהם ממש לא היחידים שעושים את זה. למען ההגינות והיושר יש לציין שכותב שורות אלו מרוויח את לחמו ב-hp.


סנטה ברברה

פברואר 26, 2008

romewithkite.pngסוף-סוף התפניתי להסתכל על (ולהעלות את) התמונות מהסופשבוע שעבר-שעבר בסנטה ברברה, כדי שלא יהיה ספק שלמרות האוכל נהנינו מאד.


הכל ישבן שליטה

פברואר 25, 2008

מה זה clbuttic? למה התכוון כותב המאמר (שקראתי באינטרנט) באומרו "clbuttic mistake"? שמעתי על טעות קלאסית, אבל מעולם לא על טעות מסוג זה. החלטתי לחקור את העניין, והופתעתי (קצת) לגלות שחיפוש בגוגל מחזיר אלפי תוצאות. מה זה יכול להיות?

אחרי מעט גירודי מצח, הבנתי שזה בעצם ניסיון כושל "להגן" על הדור הצעיר. תחשבוּ על זה. מה קורה עם מחליפים את butt בביטוי clbuttic mistake בגרסא הקצת-פחות-פוליטיקלי קורקט של המילה? מקבלים טעות קלאסית – classic mistake!

מה שמדהים זה כמה נפוץ העניין. זה שיעור טוב בקוֹצר-ראיה. כל-כך הרבה מנהלי אתרים משתמשים באותו פילטר מקוּלקל כדי "להגן" על הילדים. אם רק היו חושבים שני צעדים קדימה.

עוד כמה מילים "מוגנות" לשימוש ע"י ילדים לפי הפילטר הזה: buttociation, buttigned, buttembly, glbutt, pbuttive, pbuttion, clbutt, carcbutt.

והאהוּב עלי ביותר: מכירים את האמן הספרדי המפורסם Pablo Picbutto?


חן: 2 קרן: 0

פברואר 24, 2008

birthdayhat.JPGמסיבת ההפתעה לכבוד יום הולדתה של הפירסט ליידי יצאה לפועל ביום שישי האחרון אחרי הצהריים בהצלחה מרוּבה. המסיבה היתה מפתיה עד כדי כך שרוּבם המוחץ של המשתתפים הופתעו להיות מוזמנים עוד באותו בוקר. הכי מופתעת היתה הפירסט ליידי, שהוּעסקה על ידי ענת, ואחר-כך נשלחה למשימות קניות מצוצות מהאצבע, והועילה בטוּב ליבה האיסופי לא לחשוד בדבר עד ממש לרגע האחרון, שבו כולם (והראיס במיוחד) צעקו "הפתעה!" ביחד.

את הקישוּטים לבית (מנורות סיניות, שרשראות דגלי "Happy Birthday", כובעים, משרוקיות, ואפילו דגים חיים אמיתיים עם תאוּרת רקע אדומה לקישוּט שולחן האוכל) ארגנתי מראש, אבל את הקניות, הבישוּלים, הארגונים, והסידורים היה צריך לשמור לדקה התשעים (ואחת). תודות רבות לע' וע' שעזרו במלאכת עיסוּק הפירסט ליידי, השלמת קניות, בישלוים וסידורים. בלעדיכן המבצע היה נוכל הצלחה הרבה פחות מרוּבה.

זו המסיבה השנייה (מתוך שתיים!) שמפתיעה את הפירסט ליידי. גם הפעם היה מצויין!

תודה רבה לכל המשתתפים. להתרואת בהפתעה הבאה.


הגלויות מגיעות

פברואר 21, 2008

הגיעו עוד שלוש גלויות. שתיים מאיגוּסו, ועוד אחת מבארילוצ'ה. אמנם לוקח הרבה זמן, והגלויות לא מגיעות בסדר שבו הן נשלחו, אבל עושה רושם שבסוף הן מגיעות.


תהיה חזק פעם אחרת

פברואר 20, 2008

vomit.pngאז לא אכלנו מרק אפוּנה. למה? כנראה בגלל משהו שכן אכלנו בסנטה-ברברה. ביום ראשון בערב הלכנו לישון עם בחילה, שבמהלך הלילה התפתחה (לפחות אצלי) למה שניתן לראות בתמונה. אני לא זוכר את הפעם האחרונה שהקאתי את נשמתי ככה, ואני מחכה לרגע שבו אשכח כבר את הפעם הזו. מזל לפחות שהגזירה הזו פסחה על ראשו של הראיס. בדרך חזרה אפילו לא האטנו ליד היציאה ל-Buellton, ועל מרק אפונה בכלל לא היה מה לדבר. רק המחשבה על כל דבר שקשור באוכל או שתייה גרמה לי לתחושת בחילה עזה שבמזל לא גרמה לתאונת שרשרת.  אחרי ארבע שעות מייגעות של נסיעה הגענו בסוף הביתה, תשושים לגמרי. השארית כוחותינו התקלחנו, והסברנו לראיש שאנחנו מאד מצטערים אבל אין לנו כח לשחק איתו "Catch". זחלנו למיטה בשש וחצי, שמנו שני פרקים של רחוב סוּמסוּם ב-TiVo, והתרכזנו בלא להתרכז בשום דבר. למחרת בבוקר הראיס היה עייף מת, למרות שישן קרוב ל-12 שעות. הוא היה כל כך עייף שכמעט ונרדם באוטו, וכשהגענו לגן הוא ביקש לשכב לנוח. אחה"צ כשאספתי אותו כבר היה הרבה יותר טוב, אבל עדיין קצת עייף, וכשהלכנו ל-Little Gym אפשר היה לראות שהוא עובד על טוּרים נמוּכים (אבל עדיין פצצת אנרגיה). בערב הלכנו ל-Athena Grill, ואכלנו אוכל (יווני) בפעם הראשונה מאז הארוחה המצערת.


מזל טוב ג'ורג'

פברואר 17, 2008

לכבוד סוף השבוע הארוך של Presidents' Day  (שזה בעצם מוּנח שיווּקי שהוּדבק בסוף שנות השמונים ליום-ההולדת של ג'ורג' וושטינגטון) שמנו את הפקעלך ואת עצמנוּ באוטו, שלחנו את יוֹגוּרט לסופשבוע אצל פוֹל-אַן מהעבודה שלי, והדרמנו ביום שבת בבוקר יחד עם משפחת רום אל עבר סאנטה-ברברה. בדרך עצרנוּ ב-San Luis Obispo למתוח רגליים (ראינו את ה-Madonna Inn מהכביש) והגענו אתמול אחרי רדת השחיכה עם ילד ישן (וחמוּד) באוטו. הבאנו לילדים את האופניים הקטנות שלהם, והיום הלכנו אחריהם לאורך State Street, הרחוב הראשי של העיר, עד לחוף הים, ששם ירדנו לחול והעפנו עפיפונים. היה מאד כיף. מחר ניסע חזרה צפונה בקצב רגוּע, נעבור כנראה ב-Solvang, ואם יצא נאכל מרק אפונה ב-Buellton.


%d בלוגרים אהבו את זה: