שלטי פרחים

מרץ 31, 2008

שלטי פרחים בוושינגטון, תחת הכותרת השנוּנה במיוחד: Signs of Spring.

מקור: מגזין מייק


תקראו לי ברק, או במה

מרץ 27, 2008

היום ב-costco הקופאית שאלה אותי אם אני יודע שאני דומה לברק אובמה (התשובה היא: לא, לא ידעתי). כבר אמרו לי הרבה פעמים שאני דומה ל-Wentworth Miller וגם ל-Alex Rodriguez, אבל אף פעם לא לברק.

אז אתם יכולים לקרוא לי או ברק, או במה. מה שאתם מעדיפים.


חוכמות

מרץ 27, 2008

לפני כמה ימים, כשחיפשנו את גרבי הראיס, הוא הסתובב אלי ואמר לי "ראיתי כמה גרביים turning around למעלה".

לכבוד יום הולדתה של הפירסט ליידי, הדבקתי לה ציור של לב עם חץ על הקפה של הבוקר, והראיס שאל למה ציירתי לה "לב עם toothbrush?".

"אמא, איזה שמלה יפה יש לך! זה עשוי מווילון?"

בזמן שנסענו בבוקר לגן, ודברנו על ה-Incredibles, הראיס בקש ממני "אבא, תקנה לי secret identity בבקשה".


משולש, מרובע, משושה

מרץ 27, 2008

semiregtrisquhexsqu.pngשלשלום לקחנו את רוּביה ליווניה, ישבנו שניים מול שניים בשולחן קטן של ארבעה ליד מכונת השתייה בצד. בעודנו מעיינים בתפריט ומחליטים מה להזמין תוך כדי נישנוּש במשלושי הפיתות והמתאבנים הראיס פצה פיו ויצא בהצהרה:

"היום אנחנו מספיק אנשים, אנחנו עכשיו square.
בלי איילה היינו triangle, אבל עכשיו אנחנו square."

לקחנו נשימה עמוקה, גיחכנו, ובעודנו מתפעמים ומתפעלים מפרץ ההגיון האוּקלידי, הראיס מצביע לעבר השולחן שלידנו בו ישבה קבוצה של שישה, ואמר בבטחון:

"הם שם בשולחן ההוּא הם hexagon".

מדהים! עדיין מסתובב לי הראש מרוב גאווה. מעניין מה היה אומר אם היו קבוצה של חמישה? אני לא בטוח שהוא משייך משושה למספר 6 ספציפית, יכול להיות ש-hexagon הוא מילה לכל מצולע בעל יותר מארבע צלעות, אבל עצם השיוך של מצולעים למספרים הוא מרשים ביותר מדהים לכשעצמו.

בוֹנוּס: הדוגמא בתמונה מורכבת מריבועים, משולשים, ומשושים,שמשתלבים ויוצרים דוגמא מחזורית, כפי שאפשר לראות באתר הזה.


האיילה נחתה

מרץ 25, 2008

ביום שישי בערב אספנו את איילה מהשדה. היתה שמחה גדולה עד כדי כך שהראיס נשאר ער עד 12:30 בלילה, וקם עם שחר למחרת, מה שגרם לבילוי של יום שבת בסן-פרנסיסקו להיות פחות מאושר צרוף. היינו ב-Pier 39, ראינו כלבי ים, את הבוּש-מן, אכלנו צהריים ב-House of Nanking, וירדנו את רחוב לומברד.

בדרך חזרה עברנו ליד מאפיית Boudin וראינו איך אופים לחם בכל מיני צורות, וזה נתן לנו השראה לחזור על הניסוי בעצמנו למחרת. ביום ראשון, אחרי לילה של שינה עמוקה ורגועה, הראיס התעורר שמח וחייכן עם מצב-רוח מצויין. היה מזג-אוויר מצויין, ובילינו את הבוקר בהרכב מלא (גם יוֹגוּרט) ב-Santana Row. ואחרי הצהריים אפינו לחמים בצורות.

איילה עשתה את הסרטן, והראיס את Diego (השני מלמטה בצד שמאל), ואת ספיידר-מן (שני מלמעלה בצד שמאל). אחת העיניים (צימוּק) של ספיידר-מן נפלה, אבל אפשר ממש לראות מבנה אנטומי נכון: ראש, גוף, רגליים, ואפילו יד ע-נ-ק-י-ת להטלת כּוּריִם.


משחקי כח לא באוויר

מרץ 25, 2008

airplanegavel.pngבית משפט פדרלי ביטל חוק של מדינת ניו יורק שמחייב חברות תעופה לספק אוכל שתייה וגישה לשירותים במטוס לנוסעים שתקועים במטוסים שממתינים על הקרקע. כן, קראתם נכון, החוק בטוּל. למה? הרי זה מאד הגיוני לספק צרכים בסיסיים כאלה לנוסעים. מה שמוזר זה שחברות התעופה לא עושות זאת מעצמן, ושבכלל צריך חוק בשביל זה.

אז למה בכל זאת בוטל החוק? בגלל משחקי כח. בית המשפט הפדרלי טוען (ובצדק) שלמדינת ניו-יורק אין סמכות לחוקק חוק כזה, מפני שחוקים הנוגעים למחירים, מסלולים ומחירים של חברות תעופה הם באחריות הממשלה הפדראלית. נכון, אמת ויציב, צודק, ואפילו הגיוני. באמת ככה צריך להיות, שזה באחריות פדראלית.

אז למה הממשלה הפדראלית לא מוצאת זמן להעביר בעצמה חוק שכזה, אבל כן מוצאת זמן להתעסק בביטול החוק של ניו-יורק?


לא באמת מרוּפד

מרץ 17, 2008

מסתבר שעמודי הרחוב המרופדים למסמסים בטלפון בזמן הליכה היו תרגיל פרסומי של 118 118 (שזה כנראה הגרסא האנגלית לדפי זהב). אני לא סגור אם זה יותר או פחות מוצלח מהנסיונות הקודמים שלהם. כשקראתי על זה פעם ראשונה זה באמת נראה לי קצת תמוּה, אבל אצל הבריטים הכל יכול להיות, אז האמנתי.

באותו הקשר, שמעתי הבוקר (שזה אתמול בערב בארץ) בגלי צה"ל את דליק ווליניץ אומר שבגלל העליה במספר התאונות שמעורבים בהן הולכי רגל "לא מרוכזים" הועלתה הצעת חוק לתת קנסות למי שיסתובב ברחוב עם אוזניות. שוב נסחפנו קצת, לא?


%d בלוגרים אהבו את זה: