אהבה זה

love_is.jpgלוותר על הביס האחרון. תמיד. תמיד, תמיד, תמיד.

לזכור לא לאכול את הביס הראשון (גם לי זה הפריע בתור ילד).

לנגב לו את החננה (גם כשאין טישוּ)

לענות על אותה שאלה שוּב (ושוּב, ושוּב ,ושוּב…)

להסביר, אבל "ארוֹך".

למצוא את הז'קט והלאנצ'בוקס, גם כשאתה לא זוכר מה הוא לבש בבוקר.

להקפיץ אותו על הספה האדוּמה עד אחרי (הרבה אחרי) שנרדמות לך הידיים.

לא להבין למה בימות השבוע הוא לא מצליח להתעורר מוקדם, ובסוף השבוע לא מצליח להתעורר מאוחר.

לתכנון פעילויות לסופשבוע (אחרי השקמה מוקדמת, בלי קפה).

להתאפק לא להגיד לו "אתה הכי חמוּד כשאתה ישן," אפילו אם זה נכון (זה לא).

לשכנע את עצמך שבכי/יללות זה "רעש רקע".

להבין שכשמשחקים משחק לוח/קלפים עם כללים מוגדרים ונוּקשים, הכללים הופכים להיות (וכנראה יהיוּ) הדבר הכי גמיש ומשתנה בעולם.

לדעת לא לנצח במשחק, גם כשקבלת קלפים מדהימים.

לא לדחוף אותו חזק מדי, זה לא תחרוּת.

לדעת איפה הגבול בין לקנות לו דברים לבין לקנות לו את כל מה שלא היה לך בתור ילד.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: