המסע המפרך אל בית הספר

ספטמבר 29, 2009

זה מה שהיה לעתונות להגיד על זה:

מעריב – "עשר דקות של שכרון חושים"
ידיעות – "מסמך מסע מרתק, רצוּף סכנות, מכשולים ומעמוּרוֹת"
מגזין אוטו
– "דגמי 2009, רוּצוּ לקנות"
מגזין מוטו – "אמצעי התחבּוּרה של העתיד"
הארץ – "קריסטליזציה פוֹלי-מוֹנוֹכרוֹמאטית של מכאניקה רגשית וקינטית דרך מערכת החינוך הסמי-סוציאלית"
ביטאון חיל האוויר – "מבחני הכניסה החדשים שלנו"

אבל אל תאמינוּ לדמגוגיה של התשקוֹרת העוֹיינת –  כנסוּ וצפוּ בעצמכם:

[gv data="ZoV6e_QHhCo"][/gv]


ריקוּד העוֹפוֹת

ספטמבר 23, 2009

אחרי מיסים על עופות, קצת תרבּוּת באותו הקשר.

ביום ראשון האחרון הופיעה הכיתה של הראיס בפסטיבל הסתיו של קוּפּרטינו (וגם כל שאר הכיתות בכל שאר בתי הספר, פחות אוֹר לֵס, כל עשרים דקות בֵצֵּפֵר אחר) ורקדה את ריקוד התרנגולים/ות, או בעברית צֵחַה צ'יקן דֶנס.

השמש יקדה, החום העיק, והרגשנו יותר כמו פסטיבל שיא הקיץ באיזור השפלה עם 100% לחוּת מאשר פסטיבל הסתיו, אבל הילדים נהינו, ומסתבר שזו מסורת ארוּכת שנים. השכן של הפירסט ליידי בעבודה זוכר שהילדים שלו (שכבר בקול'ג) השתתפו, וגם הוא בתור ילד השתתף.

יום אחד הראיס יספר לשכנה שלו בעבודה…

[gv data="2zP2W_Uk17A"][/gv]


מס עופות על הטראנזיט – לא רק באמריקה

ספטמבר 23, 2009

המפעל של פוֹרד בתורכיה מייצר טראנזיטים חדשים עם מושבים מאחורה, ושולח אותם למפעל בארה"ב, ושם מפרקים את המושבים, ושולחים אותם למיחזור. למה? בגלל מס אירופאי משנות השישים על ייבוא עופות. כן, כן, בתחילת שנות השישים הוּטל מס על ייבוא עופות, במטרה לגזור רווחים מייבוא עופות אמריקאיים לגרמניה.

האמריקאים לא נשארו חייבים, והטילו מס של 25% על ייבוא רכבים מסחריים. פאסט פוֹרוורד חמישים שנה קדימה, מס העופות והמסחריות עדיין קיימים. וכך, משיקולים של חסכון, נאלצת פוֹרד ארה"ב להתחכם ולעקוף חוק שבמקור נועד להגן עליה. מכיוון שהמס מוטל על רכבים מסחריים, המפעל בתורכיה מתקין מושבים אחוריים בטראנזיטים, כדי שלא יילו תחת הגדרה של רכב מסחרי בעת שהם עוברים את המכס לתוך ארה"ב, ואח"כ המפעל באמריקה מפרק את המושבים, הופך אותם חזרה למסחריים ומוכר אותם בעלויות נמוכות ורווחים גבוהים יותר ממה שהיה אפשר אילו היו מייצרים אותם במקום, או לא מבזבזים את המאמץ של ייצור, הרכבה, פירוק, גריסה ומחזור מושבים.

רק באמריקה? לא, לא רק. בארץ הייתה (ואולי עדיין קיימת) תופעה דומה עם רכבי ליסינג יפניים עם ארבעה חלונות חשמליים. מכיוון ששני חלונות קדמיים חשמליים הם צורך קיוּמי בארץ הקודש, אבל ארבעה חלונות חשמליים זה מותרות, רכבי ליסינג עם ארבעה חלונות חשמליים נמצאים במדרגת מס גבוהה יותר. ולכן, בכדי להבטיח לעובד ההיי-טק הרעב ללחם מדרגת מס נמוּכה יותר, נוספה לפס-הייצור ביפן עוד תחנה, בה מפוּרקים החלונות החשמליים האחוריים, ומוּחלפים בחלונות רגילים. כאלו שכשהילד מאחור צועק "חם לי" או "רק לי" באמצע הנסיעה צריך להושיט יד אחורה בסיבוּב והטייה שלא היתה מביישת את אלאסטיגירל, ובד"כ מלווה בהחלפת נתיבים בלתי-רצונית. כן, הרבה יותר הגיוני ככה.


עוד קצת תמוּנוֹת

ספטמבר 21, 2009

אחרי הכּדוּרים הפורחים ברינו, המשכנו ל-Virginia City, עיר מערב-פרוע שפעם היתה גדולה ותוססת (פעם שני רחובות היה נחשב גדול ותוסס) שבדיוק היה שם מירוּץ גמלים. מסבר שמירוץ הגמלים התחיל פעם בתור בדיחה, עד שיום אחד הופיעה משום-מקום משלחת סעודית ודרשה להשתתף במירוץ, ומאז יש כל שנה מירוץ.

ראינו גם תהלוכה של אנשים לבושים בסגנון המערב הפרוע, ושתינו קולה קרה בסאלוּן שנקרה "דלי של דם".

אחה"צ הלכנו לבקר בקניון עם חנות ציוד outdoor ע-נ-ק-י-ת שנקראת scheels, שהיה בה ה-כ-ל, כולל קיאקים, סירוֹת, אופניים, רובי צייד, חץ וקשת, ואפילו גלגל-ענק. קינחנו בארוחת ערב במסעדה שהיה בה שור מכאני זועם (עיינו בתמונות, חלקינו הצליחוּ להחזיק יותר מ-8 שניות).

וכמובן ששאר התמונות תמיד נמצאות ב-dorim.org.


בֵּיצָהצָצָה

ספטמבר 21, 2009

מעניין וּמגעיל. לא ברוּר למה, אבל זה קצת דוחה. קצת. מעניין אם זה היה טעים?

[gv data="_wubgAIiWpY"][/gv]


יום ראשון בּבּצפר ובּלוֹנִים

ספטמבר 19, 2009

כרגיל, את כל הלינקים לתמונות שלנו אפשר למצוא גם ב-drorim.org, אבל הנה ספציפית עדכוּו של היום הראשון בבית הספר וגם (חלק מ) התמונות ממירוץ הכדורים הפורחים בריִנוֹ בשבוע שעבר:

למי שמצא לפרטים: אין הרבה מה לפרט. הראיס מאד מרוצה מ-kindergarten, ושמח לקום כל בוקר ולנסוע לביצפר באופניים החדשות שלו. ולגי הכדורים הפורחים – היה מ-ד-ה-י-ם. חוויה בלתי רגילה, שיותר ממצדיקה השקמה ב-4:30 בבוקר. מומלץ בחום! (לא לשקוח להביא סווט-שירט).


אהבת אינסוֹף

ספטמבר 18, 2009

אמא?
– כן, חמוּדי
את אמא שלך את אוהבת שנגמר,
אבל אותי את אוהבת שאף פעם לא נגמר, נכוֹן?


%d בלוגרים אהבו את זה: