אזעקת שווא

מאי 8, 2012
ד"ר בית

ד"ר בית

אתמול שלחו את הקיסר הביתה מהגן, "יש התפרצוּת של הפה והטלפיים," הם אמרו. "הבאנו מישהו שיבדוק את הילדים, ויש לו," הם אמרו. ואפילו הוסיפו "היינו צריכים לשלוח הביתה את כל הילדים פרט לשניים." צרת רבים? לא ניחם אותי בכלל.

הלך יום עבודה. סיימנו ישיבות, האצלנו סמכוּיוֹת, לקחנו מפתחות, וקבענו מיד תור לרופאה. במרפאה הרופאה בדקה את הידיים הקטנות של הראיס, ואת כפות הרגליים, הסתכלה לו בגרון עם פנס, וקבעה ש"אין לו כלום." כּ-מוּ-בן.

אבל הקיסר לא הסתפק בבדיקה כל כך שטחית. הוא הסתכל על הרופאה, הצביע על הצד של הראש שלו, וציווה בקול רם:

– "אוֹ-זן"!

אז הרופאה בדקה את האוזניים גם. צחקנו, ונרגענו.

מודעות פרסומת

שמח

אוגוסט 6, 2010

עוד לפני שעברו 24 שעות מאז שכבוד השופט ווקר קבע ש-Prop 8 נוגדת את חוקת קליפורניה, וכבר התחיל הבלגאן. המתנגדים לא בזבזו זמן וכבר הגישו ערעור, בעוד שהתומכים (כולל ה-Governator) מזדרזים לנסות ולחתן כמה שיותר זוגות מאושרים עליזים לפני המקל הבא שיתקעו להם בגלגלי האופניים.

צעד קדימה, שניים אחורה, עוד אחד הצידה, ובחזרה. משעמם בטוח לא.

למרות עמדתי הידוע נגד נישואים בבני-אדם, אין לי ספק שלכל נפש צריכה להיות הזכות להתחתן עם מי או מה שהם רוצים, כולל עם החתול הגוסס שלהם, בלי שהמדינה או בית המשפט יתערבו להם בעניינים.

נישאין זה עניין דתי בהגדרתו, ואל למדינה להתערב בו. המדינה צריכה להשאיר את הגדרת מוסד הנישואין לארגוני דת, להגדיר מוסד של שוּתפוּת אזרחית, ולהכיר בנישאוין כאחד הדרכים לבסס שותפות כזו (וכמובן לוודא שיש גם דרכים אחרות).

כמובן שזה לא יפתור שום בעיה, מפני ששני הצדדים רוצים לאכול את עוגת החתונה ולהשאיר אותה שלמה. מה שברור, שלא משנה מה יקרה בסוף, זו תהיה עוגה מאד אנטיקלימאטית.

 


עברנוּ דירה

מאי 21, 2010

ברוכים הבאים ל-wordpress. למה? להלן:

אוי ואבוי! “אלפי בלוגים עלולים להימחק,” זועק ynet, בנסיון טיפוסי ליצור סנסציה יש מאין. למען האמת, יש גרעין של אמת בסנסציונאליזציה – בעקבות ההודעה שאתר blogli (שמארח את הבלוג הזה) עומד להיסגר, אכן יכול להיות שאלפי בלוגים יימחקו. ויכול להיות גם שפשוט יעברו להם בשקט בשקט דירה, בדיוק כמו שנעשה אנחנו.

מעתה והלאה הבלוג יימצא ב-drorim.wordpress.com. נא עדכנו פייבוֹרִיטייכם.

תוך 24-48 אמור blogli להתחיל להפנות אוטומטית לכתובת החדשה, אבל באיזשהו שלב (כשבלוגלי יירד לגמרי מעל גלי האתר האינטרנט) זה גם יפסיק.

אתם מתבקשים לעשות איתנו דובים במהלך התקופה הקרובה, עד שנתרגל למערכת החדשה, ונעדכן את העיצוב והאפשרויות לטעמנו


טילים אנחנו מכסים

אוקטובר 11, 2009

בשבוע שעבר פרצו לנו לאוטו. שברוּ את החלון,

הושיטו ידיים פנימה, ולקחו כל מיני דברים (בשווי של מאות דולרים).

 

img_9109.JPG

img_9112.JPG

לא שמענו שום דבר. קמנו בבוקר במטרה לצאת לטיול אופניים ובמקום זהגלינו חלון מנוּפּץ. הזמנו משטרה (הגיעו תוך 5 דקות), הזמנו את ה-Navy (לקח להם 7 ימים להגיע, וגם היו צריכים לבטל בדקה התשעים בגלל ערפל), והתקשרנו לביטוח.

כמובן שכמו תמיד בביטוּח יש קאץ' חבוּי. אצלנו זה היה שהביטוח הכללי מכסה רק נזק לרכב, ולא תכולה, שמכוסה תחת פוליסת תכולת בית. עד כאן לא עניין גדול, רק שמסתבר שלכל פוליסה יש השתתפות עצמית נפרדת, וכן, במקרה הזה יש כפל מבצעים. והנה מתחילה המסכת עם הביטוח.

מתוך טוּב לב, ורצון לא להוציא עלינו אגורה, שלחה לנו חברת הביטוח מכתב משעשע שמסביר את הכיסוי. שמחנו לגלות שאנחנו מכוסים מפני פגיעת טילים.

אפשר לישון בשקט.

farmersmissiles.jpg


iSnort

מאי 3, 2009

עוד אפליקצית אייפון שלא תצא לאוויר העולם, אבל בניגוּד למנער תינוקות, זה משעשע, ועשוי בטעם טוב (יחסית).

[gv data="-j-DGrWry6k"][/gv]


רוֹבּוֹפוֹן

פברואר 16, 2009

robophone.jpgכבר כמה שבועות שמדי כמה ימים בסביבות השעה שמונה בערב מצלצל הטלפון ובצד השני קול רובוטי מתלהב  "שלום! מדברת ניקול מחברת בילאוו-קול. רוצים מספר ישראלי בחו"ל? נשמע מגניב, נכון? לפרטים נוספים הקישו 9 ואחד מנציגינו יחזור אליכם בדקות הקרובות!".

לא ברור מאיפה לבילאווקול יש את הטלפון שלנו, אבל כן ברור שכשטורקים לרובוטים את הטלפון בפנים הם לא נעלבים, (אולי כי אין להם פנים?) ופשוט מתקשרים שוב (ושוב ושוב ושוב…) עד שהם משיגים את מבוקשם.

אז הקשנו 9 כדי שנציג (לא רובוטי, אבל ספק אנוש) יחזור אלינו "בדקות הקרובות", ויודעים מה קרה? כּלוּם, נאדה. גורנישט (מיט גורנישט). לפחות לא בכמה ה"דקות הקרובות" הראשונות. אחרי שלוש שעות (11 בלילה) הם נזכרו להתקשר, חטפו קצת צעקות מהפירסט ליידי, אמרו שלום תודה ממילא לא צריך אתכם, ואמרו שלא יתקשרו יותר. ואכן הם באמת לא התקשרו יותר…. כמה ימים.

היום שוב התקשרה ניקול למספר שלנו בבית, קיבלה ניתוק בפנים, ובלי היסוס מייד חייגה לסלולרי. הבנּוּ עם מי יש לנו עסק, חייגנו 9, וחיכינו. הפעם לקח להם רק שעה. אמרנו שכבר בקשנו מהם לא להתקשר יותר ואיימנו לשלוח את החברים שלנו מלוֹד להרביץ להם. אמרו שיורידו אותנו מהרשימה, ולפני שהספקנו להגיד משהו ניתקו ועברו להציק לקורבן הבא.

משום מה יש לנו הרגשה שהם לא ממש נבהלו מהחברים שלנו בלוֹד, אז ליתר בטחון הגשנו תלונה בנשיונל דוּ נוֹט קוֹל רג'יסטרי. נקווה שלא יציקו יותר.


רק שניה, אני אחפש לך את זה

נובמבר 20, 2008

פתגם סיני עתיק אומר "תן לאדם דג – נתת לו אוכל ליום אחד. למד אותו לדוּג – נתת לו אוכל לכל חייו". בפעם הבאה שמישהו שואל אתכם שאלה מיותרת על איך למצוא משהו באינטרט, למדוֹּ אותו לדוּג.

למשל,  שואל אתכם איך מוצאים את המניה של יאהוּ,כנסו ל-letmegooglethatforyou.com, הקלידו את מילות החיפוש, ושלחו לו את הלינק, שילמד אותו לעשות את זה בעצמו פעם הבאה. לדוגמא חיפוש מניית יאהוּ (זה עובד גם עם מניות אחרות).

letmegooglethatforyou.jpg


%d בלוגרים אהבו את זה: