הא-יא!

ספטמבר 16, 2012

הראיס נבחן ועולה רמה בקראטה.

מודעות פרסומת

שלום כתה ג’

אוגוסט 20, 2012

היום הוא היום הראשון של בית-ספר. הראיס מתחיל כיתה ג’, או בלעג המקומי, third grade. פתחנו את היום עם משקה קסמים*, שיתן לנו כוח לשנה החדשה.

firstdayofschoolIMG_3235

עשינו את הסמל הבינלאומי לכיתה ג’ (שהוא במקרה גם הסמל הבינלאומי לקרניים משולשות).

firstdayofschoolIMG_3256

הצטלמנו פעם אחרונה לפני שיצאנו מהבית,

firstdayofschoolIMG_3258firstdayofschoolIMG_3259

והגענו לבצפר, לפגוש את המורה החדש ולראות את הכתה החדשה.

firstdayofschoolIMG_3263

שתהיה לנו שנה מוצלחת!

 

* לא להילחץ, זה רק קרח יבש.


סלון

יוני 20, 2008

לאור תלונות* על היעדר פוסטים בזמן האחרון, החלטתי להרוג שתי ציפורים במכה אחת: גם נספק הסבר, וגם פוסט קטן לבינתיים, עד שנשוב לפעילות מלאה. ובכן, הסיבה העיקרית להיעדר פעילולת בבלוב היא היעדר כח בכותב, שנובעת ישירות מעידכון כתובת. להלן הסלון החדש שלנו (קליק על הסלון לתמונה גדולה יותר). שימו לב לגינה, שטרם הספיקוֹנוּ לסדר. זה נראה גדול ממה שזה במציאות, בגלל רוחב העדשה, וזוויות הצילום. הקיר משמאל עם תמונת צבעי-המים נמצא ממול ובמקביל לקיר שהספה (מימין) צמודה אליו.

בינתיים אנחנו מאד מרוצים, ולמרות שסידרנו את הבית במהירות בזק (ביום שישי המשאית העבירה את הקופסאות והרהיטים, וביום שני כבר ניתלו תמונות על הקיר), עדיין יש עוד קצת עבודה. אני בטוח שנסיים לפני בוא האורחים החשובים… אולי בעצם נשאיר קצת דברים כבדים לדוד… וקצת קישוטים וצביעות ל-ST? אולי.

החלק הקשה/מעצבן ביותר במעבר, וגם זה שלוקח הכי הרבה זמן הוא עידכון הכתובות. לצורך העניין עשיתי רשימה (חלקית ביותר) של המקומות שבהם צריך לעדכן לכתובת החדשה. הרשימה עומדת כרגע על 32 (!), וכל יום-יומיים אני נזכר על עוד איזה מקום או שניים שצריך לעדכן. אם רק היתה דרך לעשות את הכל באופן אוטומטי (כן, חשבתי על זה) זה היה מקל מאד, אבל גם פרצה גדולה. הגששים פעם אמרו "פרצה קוראת לגנב, וגנב שקוראים לו – בא."

סלון

* היתה תלונה רשמית אחת, אבל בלב (ובטלפון) היו יותר.


ממממממממים!

אפריל 29, 2008

בליל הסדר האחרון נודע לנו שבם של חברי חברינו הולך לשיעורי שחייה, ואחרי קצת "למה אני לא חשבתי על זה?" גמרנו אומר לרשום גם את צאצאַנוּ. לאחר למעלה משבועיים של נסיונות רישום כושלים ("ההרשמה הסתיימה", "צעיר/גדול מדי", "הקבוצה מלאה", שעות לא סבירות, מיקוּם לא הגיוני, וכיוצ"ב) הצלחנו סוף-סוף לרשום את הראיס לשעורי שחייה ב-YMCA של Santa Clara (לא רחוק מהמשרד שלי), בימי שני ורביעי בין 17:15 ל-18:00.  אתמול היה השעור הראשון, שעבר בהצלחה והתלהבות רבה. אז אם אתם מחפשים אותנו, בימי שני ורביעי אנחנו במים, ובימי שלישי אנחנו בג'ים.

למי שצעיר/מבוגר מדי לדעת, הכותרת מתייחסת לשירו המפורסם של הילד רובי "מים מים".


טיטניק

יולי 23, 2007

binkyאתמול בבוקר התעוררנו לשמע יללה מקפיאת-דם שבקעה מהכיוון של השירותים של רומי. מסתבר שהוא התעורר, הלך לעשות פיפי ונפל לו המוצץ לאסלה. ברור שאפשר היה פשוט לשטוף במים רותחים ולהמשיך כאילו לא קרה כלום, אבל קרן בחיים לא היתה נותנת לזה לקרות ("החיידקים של השירותים הם רעים במיוחד. זה לא כמו קריוס ובקטוס – אי אפשר לשטוף אותם"). אז קפצתי על המעורא בתור ההזדמנות פז לגמילה. אמרנו לרומי שעכשיו הוא ילד גדול, בוגר, אחראי, מנומס, מוכשר… וכו' וכו' וכו', והסברנו לו שאין יותר מוצץ. אחרי קצת בכי התחילה פעולת ההשלמה עם המצב, ואנחנו התחלנו להכין את עצמנו ליום (ולילה!) של בכי מפרך, שלשמחתנו הרבה (ביותר ביותר) לא התממש. רומי לקח את זה ממש טוב. חוץ מקצת התייפחות "אני… רוצה… מוצץ" מינורית כשהלכנו לישון (אחרי שבילינו את היום בעיר הגדולה, תמונות יוּעלו לאתר בהמשך) עבר ממש בשלום. הלילה עבר בלי בכי ובלי התעוררות אחת אפילו, והבוקר הוא התעורר מעמצמו, נכנס כולו חיוכים לחדר שלנו, ניגש לצד שלי של המיטה והעיר אותי בהכרזה "הייתי ילד טוב, קמתי לבד ולא בכיתי".

אני צופה צ'ופר בעתיד של ילד אחד נחמד.


zoom, zoom

מרץ 19, 2007

romie_bike_fire_500.jpg
ביום שבת קנינו לרומי אופניים של ילדים גדולים. הרכבנו אותם אצל הבזים, והספקנו לעשות סיבוב דאווין קצת לפני שהחשיך. למרות שעל הקופסא של האופניים כתוב "Assembly in 5 Easy Steps", חוברת הוראות ההרכבה של המעבורת של NASA יותר פשוטה להבנה, וחוץ מזה, היו 6 שלבים בהוראות, לא 5! אחרי קצת (קצת!) מחשבה, הגענו למסקנה שזה 5 שלבים קלים, ועוד שלב אחד קשה, אבל לא ממש ברור איזה, כי ההוראות של כל השלבים פחות או יותר מסתכמות ב-"פרק את הברגים מהחלק, חבר אותו למסגרת האופניים, והדק את הברגים". בקיצור, בזמן שאני התרכזתי בלנסות להתעלם ממה שכתוב בהוראות, ולהרכיב את האופניים, רומי כרכר סביבי ו"עזר" לי (האמת, לא הפריע), תוך כדי שהוא מסביר ומתאר לגיא-גיא בשפה מאד ציורית שאלו האופניים שלו, ואיך הוא ירכב על האופניים.

למחרת בבוקר הלכנו עם יוגי לפארק שליד הבית, ונסענו עוד קצת באופניים.

[gv data="IIo_nrCO8LM"][/gv]


הרבה מים בירדן

מרץ 8, 2007

faucet.jpgמזמן לא עדכנו. בינתיים הספקנו לחגוג יומולדת לקרן (הנה תמונות), רומי ושניהיו ב-Disney on Ice, היה קצת מזג-אוויר חמים, והיינו במצעד ראש השנה הסיני, שנת החזיר (הנה תמונות). הפעלנו את רומי בבוקר (לקחנו את יוגי לפארק וקפצנו) כדי שיישן טוב בצהריים. אחר הצהריים נכנסנו לאוטו, עצרנו בחנות של Cingular לקנות לקרן טלפון חדש (תתחדשי, מותק!), והמשכנו לסן-פרנסיסקו.

לקח לנו משהו כמו שעה למצוא חנייה. חנינו בחניון משהו כמו 5-6 בלוקים מאיפה שהיינו אמורים לפגוש את את מילי ומוניקה, ולקח לנו עוד שעה להגיע למקום המפגש ברגל. היו המון אנשים והיה צפוף, והכבישים היו חסומים בטח למכוניות ואפילו להולכי רגל… ממש שיגעון. אבל היה מגניב. פגשנו את מילי ומוניקה ב-House of Nanking (מסעדת הבית הסינית שלנו), שממש מחוץ לה הסתיימה התהלוכה במפגן של דרקונים ונפצים (איזה רעש!) מרשים. עוד יותר מרשים היה שזו הפעם הראשונה שגירשו אותנו מהמסעדה. באיזשהוא שלב באה בעלת הבית ולא רמזה לנו בסינית/אנגלית שהגיע הזמן שנתחפף כי אנחנו תופסים להם שולחן כבר שעתיים (שעה וקצת חיכו לנו שנגיע, וכמעט שעה ישבנו ואכלנו) ויש תור ענקי בכניסה למסעדה, ושיאללה כבר נעוף משם. אנחנו שוקלים לבטל להם את סטטוס מסעדת הבית, אבל לאור הנסיבות המקילות (האוכל ממש, אבל ממש טוב, וזול שם) אנחנו מתרצים את זה שהיה אירוע מיוחד, ולא כל יום יש שנת חזיר (והחזיר היה טעים!).

אבל החדשה אולי הכי מרגשת והגי מרעישה היא שרומי עבר לחיות כמעט לגמרי בלי חתולים. כבר משהו כמו שבוע וחצי אין תקלות בגן, שזה בעצמנו לא חדש, אבל בנוסף רומי מבקש ללכת לעשות מספר 2. בכמה ימים הראשונים ברח לו, בגלל שלא לקחו אותו בזמן, אבל מהר מאד הוא תפס את הפטנט, וכשהוא מבקש מהגננת ללכת לשירותים "I need to go poo-poo", ואם הגננת אומרת לו משהו בסגנון של "עוד מעט", רומי לא חושב פעמיים ומחזיר לה "!No, I need to go now", ומאז אין תקלות.

גם בבית כבר לא צריך לזכור להיות הורים נודניקים ולשאול את רומי כל שעה (איזה כיף, לא צריך לשים טיימר בטלפון כל הזמן!) אם "אתה צריך פיפי? אתה צריך קקי? אתה בטוח? אתה צריך פיפי? אתה צריך קקי?". הוא מבקש לבד, עושה לבד, ו"מפריש" לבד את המים אחרי שהוא גומר. ממש ילד גדול! אם תשימו לב בסרטון המצורף למטה, ממש לפני סוף הסרט רומי אומר שהוא צריך לשירותים. מיד אחרי שהפסקנו לצלם, ירדנו לשירותים למטה, רומי התישב על הסיר שלו, ובקש ממני לסגור את הדלת "עד הסוף". דקה אחר כך בקעה מהשירותים קריאת "אבאאאא, בוא!" ורומי ואני "היפרשנו" את הקקי ועלינו לעשות אמבטיה.

plaster.jpg
.

עוד בחדשות, אתמול רומי אמר שכואב לו, הראה לי את האצבע, ושאל "מה זה?". ראיתי שיש לו מין בונגלה לבן עם נקודה שחורה באמצע (ליאור, איך אומרים בונגלה ברופאית?). לקחנו אותו לאור, הסתכלנו מקרוב, והסתבר שזה כנראה קוץ או שבב עץ. תסתכלו בתמונה (המטושטשת) משמאל, ותחליטו בעצמכם.הוצאנו לו עם פינצטה, שמנו לו פלסטר, אכלנו ארוחת ערב, ועשינו אמבטיה.

אז כמו שהבטחתי בראשית הפוסט, להלן הרגעים שקדמו לאמבטיה. הפעם לא היה לי זמן להשקיע בפסקול ואפקטים. צפיה נעימה!

[gv data="8R0Q3OzF84w"][/gv]


%d בלוגרים אהבו את זה: