ירד גשם. יצאה השמש.אני מסב את תשומת ליבו של הקיסר לתופעה הכרוֹמאטית בשמיים.
אני: ”תראה, יש rainbow בשמיים. אתה יודע איך אומרים rainbow בעברית?”
ובלי להסס הוא מיד עונה לי: “!Colors”
ארוחת ערב בחוץ (ערב התרמה לבצפר בבוּרגר, אם אתם חייבים לדעת).
הקיסר והראיס מזמינים גלידה לקינוח.
ביחד.
חולקים חצי-חצי.
שני טעמים.
הראיס בוחר שוקולד, שנכנס ראשון לגביע.
אחריו הקיסר, שהוא קצת פחות מנוּסה ומכיר את המבחר, מחליט ללכת על מנטה עם פצפוצי שוקולד, ככל הניראה בעיקר בשל הצבע.
כדור גלידה ירוק-זוהר-רדיואקטיבי עם גוונים של סבון-כלים (איכוּתי) נכנס לגביע.
כּמוּבן שכשמתילה מלאכת הליקוק, המנטה-סבון-כלים מתקבל לא לגמרי בברכה.
“תגמור קודם את המנטה,” אנחנו אומרים לראיס כשהוא מבקש לא לאכול את הסבון-כלים, אבל הוא מתעקש שזה לא-טעים מדי. אנחנו מוותרים, ואומרים לו שהוא יכול לחפור ישר לשכבת השוקולד הטעים, ולזה הוא עונה
“אבל זה כבר infested עם ה-mint!”
אתמול ישבה הפירסט ליידי לתוּמה על הספה בסלון, והתרכזה בעוונותיה במשהו שהחזיקה בידה, לא חשוּב מה זה היה.
הקיסר, בעל חושים חדים ומחוּדדים, חיש חש שמשהו מתרחש כאן, ניגש מיד אל הפירסט ליידי, וביקש אותה שתתן לו את מה שהיא מחזיקה ביד.
הפירסט ליידי החביאה ידיה מאחרוי הגב, ואמרה:
אמא: רוצה את זה? נחש באיזה יד זה.
הקיסר: קסססססס
הפירסט ליידי לקחה את הראיס והקיסר לחנות לקנות מתנת יום-הולדת לחבר של הראיס, ולא יכלה להתאפק. כווווולם קבלו מתנות.
Blankets, cushions, pizza, popcorn, ice-tea and jelly-beans – we have it all!
לפני כמה ימים, לכבוד יום ההולדת של סבא, הלכנו לאכול ארוחת ערב ב-Opa!, מסעדה יוונית ליד החנות של אֶפֵּל בלוס-גאטוס.
אחרי האוכל רצינו לקנות לילדים גלידה, אבל הם רצו ללכת “לשחק קצת באֶפֵּל סטוֹר”.
נתנוּ להם אפשרות לבחור: אוֹ גלידה, אוֹ אֶפֵּל סטוֹר.
הם היו צריכים לחשוב על זה.
בסוף, אחרי כמה שניות של מחשבות “מה לא בסדר בילדים שלנוּ / של היום?” הלכנו לחנות ממתקים.
בעקבות ההצלחה המסחררת של מסיבת היומולדת במטווח, סבא וסבתא קנו לראיס במתנה חץ-וקשת. אתמול בערב (והבוקר שוב) הידרנו גלגלינו במעלה ההר למטווח לנסותם.
זה היה מוצלח מאד!