יום ראשון בּבּצפר ובּלוֹנִים

כרגיל, את כל הלינקים לתמונות שלנו אפשר למצוא גם ב-drorim.org, אבל הנה ספציפית עדכוּו של היום הראשון בבית הספר וגם (חלק מ) התמונות ממירוץ הכדורים הפורחים בריִנוֹ בשבוע שעבר:

למי שמצא לפרטים: אין הרבה מה לפרט. הראיס מאד מרוצה מ-kindergarten, ושמח לקום כל בוקר ולנסוע לביצפר באופניים החדשות שלו. ולגי הכדורים הפורחים – היה מ-ד-ה-י-ם. חוויה בלתי רגילה, שיותר ממצדיקה השקמה ב-4:30 בבוקר. מומלץ בחום! (לא לשקוח להביא סווט-שירט).

נקודת רום

אבא, לך יש נקודת חן.

לי יש נקודת רום.

וגם לך יש נקודת רום, ולי יש נקודת חן.

נהג חדש

חוֹכמה:
"אבא, נכון שילדים יכולים לנהוג רק כשהמנוע לא על?"

תרגוּם:
מנוע על = engine on

פִּיצה

ביום שני אחר הצהריים הכנו פיצה. עברנו בטריידר ג'ו, קנינו בצק לפיצה (שמסתבר שהוא מאד פּוֹפּוּלרי) ,זיתים, פתריות, נקניק, פלפל, מוצרלה, ורוטב פיצה (לא בתמוּנה). אבו-ראיס חתך מראש את התוספות לקוביות קטנות, והפירסט ליידי עזרה לראיס לפזר קמח וללוּש את הבצק. משם הראיס כבר לקח את זה לידיים שלו,פיזר רוטב, גבינה,תוספות, ועוד קצת גבינה, ושם (עם קצת עזרה) את הפיצה בתנוּר לכמה דקות. אכלנו יחד עם kefir תורכי שקנינו ב-safeway. היה מאד כיף, ומאד טעים. הנה התמונות.

אתמול (יום חמישי) אחר הצהריים, שמנו לב שנותרנו עם כיכר לחם יבשה שאין מה לעשות איתה, ושעה ריקה שאין במה למלא אותה. החלטנו לעשות אחד ועוד אחד, ולנצל את הלחם היבש ואת השעה הריקה ליצירת פוּדינג לחם, או בעברית Bread Pudding. פרסנו את הלחם לפרוסות, קרענו ביחד ושמנו בקערה. הראיס ערבב את החלב על הכיריים עד שהחמאה נמסה לגמרי, ואחר כך ערבב את הסוכר, ביצים, קינמון, ווניל והחמוּציות עם המיקסר הידני על מהירות נמוּכה, ושמנו בתנור לשלושת-רבעי שעה. ללקק את העצבאות! מצטערים, אין תמונות, האצבעות שלנו היו שמנוניות מדי מהפודינג.

בוקסר פודל ישראלי אמריקאי צרפתי

ביום שבת האחרון, ה-13 ביולי, לקחנו את משה, האורח שלנו, ל-Santana Row. בדרך כלל אנחנו נסחבים עם מצלמה לכל מקום, אפילו מקומות שכבר ביקרנו בהם המון פעמים ואין סיכוי שיהי משהו חדש ומעניין לצלם, ובאמת אנחנו ולא מצלמים. כמובן שאם במקרה אנחנו לא נסחבים עם מצלמה, הגורל דואג לכך שדווקא כן יהיה מה לצלם.

כמובן, כצפוי, איך לא – עם היוודע לגורל העובדה שאנחנו בלי מצלמה, רצה הגורל שנגלה כי מסעדת Left Bank (מסעדה צרפתית פלצנית) חוגגת את יום הבסטיליה בתערוכת פודלים צרפתיים (שהיתה פתוחה לכלבים מכל הגזעים וכל הלאומים). רשמנו את יוגי לתחרות, ($10 בבקשה) קיבלנו "בירה לכלבים" (בלי אלכוהול), צלחת מעופפת, וקערית מים חד-פעמית מנייר. חִיכִּינוּ, חִיכִּינוּ, חִיכִּינוּ, ראינו הרבה אנשים עולים עם פודלים על הבמה, ועוד קצת חִיכִּינוּ, ובסוף הגיע התור שלנו.

עלינו הראיס, גיאבז, יוגי ואני. יוגי מיד החל ללק את פני, לחיי, וידיי כל הצופים, שהגיבו בקולות תדהמה קלה מלווים בצחוקים, עשינו סיבוב (בלי פִּירוּאט), עשינו פוזה לתמונה, וירדנוּ. לא היה שווה לחכות שעה בשביל זה, אבל הילדוּדֵס בכל זאת מאד נהנו.

אמרו לנו שביום רביעי אפשר יהיה לראות (לקבל?) את התמונות ב-Left Bank, אבל זה היה אתמול ולא דאגנו לקחת. מזל שתומר הביא מצלמה.

 

[gv data="5CxLVrk69EQ"][/gv]

אם מסתכלים טוב, אפשר לראות את יוגי מרביץ לק אחרון בקהל לפני שאנחנו יורדים מהבמה.

באֶש ובמים ברביעי ביוּלי

ביום שישי, הרביעי ביולי, בבוקר היינו בברביקיו אצל אנדרוּ ודאפנִי (חברים מהעבודה) ברדווּד-סיטי, ובערב הלכנו לפארק לראות את מופע הזיקוקים של סאנטה-קלארה, שהיה מ-ד-ה-י-ם. ישבנו קרוב וראינו ה-כ-ל. למחרת הראיש "עזר" לשטוף את מכוניות (האמת, הוא באמת עזר). הנה התמונות.

חוכמות, אבל ארוך

הפעם, לשם שינוי, נביא חוכמה שלנו במקום של הראיס. לאחרונה נהייה לנו מנהג קטן לענות בלשון שגיא ראיס נאור בתשובה לשאלות שדורשות הסבר.

לדוגמא, תרחיש דמיוני (ביותר ביותר): אני חוזר מהעבודה, מעיף מבט על הבית, ושאול "את מוכנה להסביר לי בבקשה למה הבית לא מסודר וארוחת הערב לא מוכנה עדיין?" ואז הפירסט ליידי ואנוכי משלימים בקול אחד "אבל תסבירי לי ארוך." או לדוגמא, תרחיש דמיוני פחות, שאחד מאיתנו יאמר "תסביר/י לי איך עושים xyz",  ואז במקהלה שנינו משלימים "אבל ארוך."

הסבר (לא כ"כ ארוך): ההתייחסות המשתמעת כאן היא למנהגו של הראיס לשאול הכל על הכל, בכל מקום ובכל הזדמנות , ולאמר "תסביר לי על…"  ובסיוּם ההסבר שהיה מפורט מאד, אבל לא מספיק, לבקש הסבר חוזר "אבל ארוך"  (כן, אבא, גם על "איך עובד ביוּב").

ככה לא בונים חומה

זה מתחיל ככה:

ואז, המקסיקני שואל אותך אם יש לך "פיאפס?" (אם היית שואל לפני דקה עדיין היה, עכשיו הם שבורים).

אז נוסעים שוב להום-דיפו, וחוזרים עם ציוד לתיקון צינורות, וממשיכים מאיפה שהפסקנו. ובערב, אחרי הרבה מאמץ, יש שני עמודים, ושני צינורות מבצעיים.

הולכים לישון, ולמחרת בבוקר צהריים ממשיכים.

לפעמים קצת קשה, אז מבקשים עזרה

ובסוף, נשאר רק לנקות

טעים

לפני כמה ימים ניסינו את המתכון המצוין הזה של מארק ביטמן מהינו-יורק טיימס לקיש ללא בצק. מהיר, קל, וטעים מאד. קינחנו בעוגיות חמאה של הראיס. מחר מתחילים דיאטה.

התמונה אמיתית, לא מהעיתון.

קברנט לה-בוקה

למי שמכיר את בוּאנוֹס: תראו איזה יין קנינו בטריידר ג'ו: