הבוקר הקיסר החליט להאכיל את הסנאי.
מזל שלא נשאר מייפל.
צריך לבדוק מתי יש מבצע על חבלים ואזיקים.
לפני יומיים, בדרך הביתה מהגן של הקיסר, ראינו שלאחד השכנים יש נזילה קטנה מצינורות ההשקייה בגינה.
הבוקר נפקחו עיני למראה ידיו של הקיסר מכוסות בשכבה מבריקה של משהו, ששנייה לאחר מכן – בעוֹדוֹ נמרח על הסדינים שלנו – ונתגלה כסִירוֹפּ מייפּל. מיד רמת האדרנלין עלתה, העיניים נפקחו לרווחה, וזה עזר לי להבחין בכך שהקיסר מחזיר בידיו בקבוק מייפל הפוּך, ואומר
"אני צֶה עוֹד מייפּל, אבא!"
אוי. ואבוי. מיד החלוּ החיפושים, שהוּפסקוּ אחרי כמה שניות לטובת ניגוב הקיסר עם מגבונים, כדי שלא ימרח את כל הבית במייפּל. לא עבר הרבה זמן, ומצאנו את השלוּלית, על השולחן בסלון, עם קצת זליגה וטיפטופים על השטיח. ניגבנו, ניקינו, והמשכנו. שויין, דברים כאלה קורים.
התארגנוּ, צחצחנו שיניים, והתישבנו ליד השולחן במטבח לאכול ארוחת בוקר. אז גילינו את השלולית השנייה. כל הכיסא מרוח במייפל, מחכה שיתיישבו עליוי.
ניקינו, ניגבנוּ, נשמנו עמוֹוֹוֹוֹוֹוֹוֹוֹוֹק, נרגענוּ (קצת), והמשכנו בסדר היום: ארזנוּ תיקים, והתחלנו להתארגן ליציאה.
ואז, בעודנו אוספים את הדברים לתיקים לקראת יציאה, מצאנו את השְׁלוּלִית השְׁלִישִׁית:
כן, הכוֹס מלאה מייפל. ולא רק הכוֹס.
הראיס ביקש שנלך לאכול סוּשי, אז נעתרנוּ. הלכנו ל-Sushi E! ליד הבית (בהמלצת מאיה). הקיסר הבחין מיד שהתפריט מורכב מסוּשי ובירה בלבד, והפגין יכולות צ’ופסטיקס מרשימות. היה טע-ים.
זה אולי נשמע כמו עוד צעד אחורה, אבל זו דווקא קפיצה גדולה קדימה. זוהי דוגמא ראשונה של העברת הנטל מהנכפּה אל הכוֹפה.
זוהי גם דוגמא ליישום פרקטי של חוק קואז, שלפיו בהנחה שניתן לכמת את הנזק שנגרם לפרוצות שמסתובבות ברחובות הבירה מהטרדה של חרדים ב-x, הרי שמשתלם לפרוצות לתת לחרדים סכום y (שהוא קטן מ-x) לטובת רכישות משקפי צניעות.
נקווה רק שבניזרי לא ייקרא את זה, ויחליט לגבות מס משקפי צניעות מציבור הפרוצות החילוניות.
הפטנט החדש של המגזר החרדי: משקפיים עם עדשות מטושטשות שאינן מאפשרות לראות למעלה משלושה מטרים. המטרה: לחסוך את מראם של הנשים הלא צנועות. כתבה מלאה ב-ynet.
אתמול היה ירח כחול – ירח מלא שני בחודש אחד. הוא לא באמת כחול, אבל יש סיבה שקוראים לו ככה.
ירח כחול הוא מאורע נדיר, ומכאן הביטוי "Once in a blue moon".