ירד גשם. יצאה השמש.אני מסב את תשומת ליבו של הקיסר לתופעה הכרוֹמאטית בשמיים.
אני: ”תראה, יש rainbow בשמיים. אתה יודע איך אומרים rainbow בעברית?”
ובלי להסס הוא מיד עונה לי: “!Colors”
ארוחת ערב בחוץ (ערב התרמה לבצפר בבוּרגר, אם אתם חייבים לדעת).
הקיסר והראיס מזמינים גלידה לקינוח.
ביחד.
חולקים חצי-חצי.
שני טעמים.
הראיס בוחר שוקולד, שנכנס ראשון לגביע.
אחריו הקיסר, שהוא קצת פחות מנוּסה ומכיר את המבחר, מחליט ללכת על מנטה עם פצפוצי שוקולד, ככל הניראה בעיקר בשל הצבע.
כדור גלידה ירוק-זוהר-רדיואקטיבי עם גוונים של סבון-כלים (איכוּתי) נכנס לגביע.
כּמוּבן שכשמתילה מלאכת הליקוק, המנטה-סבון-כלים מתקבל לא לגמרי בברכה.
“תגמור קודם את המנטה,” אנחנו אומרים לראיס כשהוא מבקש לא לאכול את הסבון-כלים, אבל הוא מתעקש שזה לא-טעים מדי. אנחנו מוותרים, ואומרים לו שהוא יכול לחפור ישר לשכבת השוקולד הטעים, ולזה הוא עונה
“אבל זה כבר infested עם ה-mint!”
אתמול ישבה הפירסט ליידי לתוּמה על הספה בסלון, והתרכזה בעוונותיה במשהו שהחזיקה בידה, לא חשוּב מה זה היה.
הקיסר, בעל חושים חדים ומחוּדדים, חיש חש שמשהו מתרחש כאן, ניגש מיד אל הפירסט ליידי, וביקש אותה שתתן לו את מה שהיא מחזיקה ביד.
הפירסט ליידי החביאה ידיה מאחרוי הגב, ואמרה:
אמא: רוצה את זה? נחש באיזה יד זה.
הקיסר: קסססססס
הקיסר ואָנֹכִי רוקדים ומפזזים, ושרים לצלילי יהיה פיצוץ של שבק’ס, כשהפירסט ליידי נכנסת לחדר:
יהיה פיצוץ, פיצוץ יהיה יהיה פיצוץ במסיבה.
יהיה פיצוץ, פיצוץ יהיה יהיה פיצוץ אז מה.
יהיה פיצוץ, ב-מְ-סִי-בָּה…
אבא: תגיד לאמא – איפה יהיה פיצוּץ?
הקיסר: ב-מִסְעָדָה!
אמא: ישראלי או לא ישראלי?
הפירסט ליידי שואלת את הקיסר, ששוכב על הספה עם חום גבוה, ״איך אתה מרגיש, חמודי?״ והקיסר עונה
אני לא גִּיש, אמא.
בכניסה לגן של הקיסר שמענו נביחות, הסתובבנו וראינו שני כלבי צ'יוואווה באוטו.
אבא: תראה, ק’. כמה כלבים יש באוטו?
ביחד: one כלב, two כלב.
אבא: יופי! עכשיו תגיד שלום לכלבים.
הקיסר: שלום כלב חד, שלום כלב שווא-יים.(נשמע כמו shwah-yeem).
בשביל הכיף: כלבים נוהגים
(או אולי יותר נכון לומר נהגים משתינים-בקיר?)
הראיס ביקש שנלך לאכול סוּשי, אז נעתרנוּ. הלכנו ל-Sushi E! ליד הבית (בהמלצת מאיה). הקיסר הבחין מיד שהתפריט מורכב מסוּשי ובירה בלבד, והפגין יכולות צ’ופסטיקס מרשימות. היה טע-ים.